ישראלים בקהילת הנוודים הבינלאומיים

הגירה או רילוקיישן הן תופעות מוכרות ומתרחבות בחברה הישראלית. לפי הערכות המשרד לקליטת עליה  כ 750,000 ישראלים חיים מחוץ לישראל. נדמה שעל אף ולמרות אירועים פוליטיים ברחבי העולם השוק התעסוקתי מאפשר ומזמין לנדוד. הישראלים מצטרפים ל 232 מיליון אנשים ברחבי העולם שחיים מחוץ למדינה בה נולדו )נתוני האומות המאוחדות (2015.

האתגרים העומדים בפני המשפחות שבוחרות באורח חיים הזה הם חוצי לאום ותרבות.

הילדים שגדלים לפחות חלק מתקופת ההתפתחות שלהם מחוץ לארץ הולדתם נקראים ילדי התרבות השלישית. TCK- Third cultural kids. למרות שלא מדובר בתופעה חדשה המחקר וההכרה בתחום הם חדשים יחסית.

למה זה חשוב?

משפחות ששוקלות לעשות מעבר שכזה מוטרדות במידה רבה של צדק מאיך זה ישפיע על המשפחה. לשמחתינו קיים מאגר מידע עצום שגדל בהתמדה בעשרים שנה האחרונות. 

הנה לקט של כמה תובנות פשוטות מתוך שלל המחקרים והנסיון:

המעבר ישפיע ויעצב את אישיותם וזהותם של הילדים.

המעבר ישפיע וישנה גם את ההורים.

שאלות על זהות ושייכות יהיו בבסיס השינוי

יש ביכלתם של ההורים והאירגונים השולחים לעצב את המסע.

מידע והבנה של העולם אליו נכנסים, עולם בינלאומי של נוודים, יכול להקל מאוד על אי הוודאות.

הקהילה בה נקלטים יכולה להוות מפתח מרכזי להצלחת המעבר

בן הזוג המלווה, קרוב לוודאי יאלץ להמציא את עצמו מחדש.

החזרה לארץ המוצא היא אתגר בפני עצמו ופחות מדובר.

איך אני יודעת?

לפני הרבה שנים, ברילוקיישן הראשון, מעבר שנעשה בעקבות העבודה של בן זוגי, הוזמנתי להרצות מתוקף היותי פסיכולוגית קלינית, על הפסיכולוגיה של מעברים. פסיכולוגים קליניים הם עם לומד אבל בהחלט לא יודע הכל, ובהכשרה שלי ולמרות היותי לעולם ״עולה חדש״ לא היה שום דבר שהתייחס באופן ספציפי לזה. אז חיפשתי. ומצאתי. 

הספר שסלל את הדרך להמשגה וההכרה של כל התחום הוא:

Third Cultural Kids, Growing Up Among Worlds by David C.Pollock and Ruth E. Van Reken

לפניו ואחריו באו רבים אחרים, חלקם כתוצאה של מחקר מסודר וחלק אחר מתבסס על נסיון אישי של הסופרים.

כחלק מהמחקר הפרטי שלי נחשפתי לארגון  http://www.figt.org ארגון ללא מטרות רווח שמטרתו לרכז ולשתף בידע, מחקר, ונסיון של משפחות במעברים בינלאומיים וכל מי שעובד איתם. הכנס הראשון בו השתתפתי לא דמה לשום כנס אחר בו השתתפתי בעבר. כדברי אחד המשתתפים: זהו מפגש של חברים שטרם הכירו. רמות השונות בין המשתתפים בהסתכלות על הלאום, שפת האם, הדת, הרקע המקצועי, הגיל, היתה מרשימה. מרשים עוד יותר היה לראות את רמת הפתיחות, שיתוף הפעולה הפירגון והקירבה המהירה כשהמכנה המשותף לכולם הוא רק העובדה שחוו בשלב זה או אחר מעבר בינלאומי. הוקסמתי, ורציתי לשתף.

אחד המאפיינים הבולטים של קהילות של ישראלים ברחבי העולם היא שזו קהילה חמה ותומכת, עד כדי כך שאפשר לחיות חיים שלמים בחו״ל סגורים בתוך הקהילה הזאת. באופן מעניין זה מאפיין לא רק אותנו. האיטלקים הם כאלה, הספרדים הם כאלה, היוונים הם כאלה…..ובמילים אחרות קל לנו יותר בתוך התרבות שלנו והקהילה שלנו. החיסרון הוא שלעיתים אנחנו מפסידים הזדמנויות ללמוד מאחרים. מתוך רצון לבנות גשר למידע, שיתופי פעולה והעשרה החלטתי להצטרף ל FIGT והיום אני משמשת כמנהלת התוכנית של הכנס הבינלאומי השנתי שלהם האחרון שבהם היה בהולנד #FIGT17NL .יש לנו הרבה מה ללמוד ויש לנו הרבה מה לתרום לפורום הזה.